שוורץ ואח' נ' גלינה בר בע"מ ואח'

החלטה

המבקשים הגישו בעבר בקשה שכותרתה: "בקשה למחיקת כתב הגנה או לחילופין חיוב הנתבעים במתן תשובות מלאות לשאלון וחיוב בהוצאות", המשיבים הגישו תגובתם וכב' השופטת אביגיל כהן, נתנה החלטתה ביום 7/9/10.

בעודה מקבלת חלקה האחד של הבקשה ודוחה את החלק האחר, ציינה השופטת כהן בין היתר כי: "אין מקום לנקוט בצעד קיצוני של מחיקת כתב הגנה...מר יגיל רימוני ציין בתצהיר כי הוא משמש כאחראי צוות האבטחה במשיבה 1 ובנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש מקום להורות למשיבה 1 להשיב ע"י עובד אחר לשאלון ויגיל רימוני יכול להשיב לשאלון מטעם משיבה 1.

יחד עם זאת על מר יגיל רימוני להוסיף ולהשיב כמפורט להלן.

יתר המשיבים ישיבו בנפרד לשאלון, בתצהיר ערוך כדין, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, תוך בחינת השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, מצאתי יש להורות למשיבה 1 להוסיף ולהשיב בתצהיר משלים על שאלות 7, 9, 17, 18, 19, 22, 24.

יצוין כי אין מקום להשיב על שאלון בדרך של הפנייה למסמך זה או אחר אלא יש צורך להיכבד ולהשיב על כל שאלה רלוונטית. מצאתי כי יתר השאלות שצוינו בקשה נענו או שאינן רלוונטיות ועל כן, אין מקום להוסיף ולהשיב עליהן. כמו כן, אין מקום לדרוש הצגת מסמכים בגדר שאלון. עיינתי בשאלות הנוספות שהמבקשים טוענים כי על המשיבים להשיב עליהן...מלבד שאלה 1, לא מצאתי כי יתר השאלות רלוונטיות...תצהיר תשובות משלים לשאלון מטעם משיבה 1 ותצהירי תשובות לשאלון מטעם יתר הנתבעים יומצא לידי ב"כ המבקשים תוך 14 ימים מקבלת החלטתי..."

ביום 10/11/10 שוב הגישו המבקשים "בקשה למחיקת כתב הגנה או לחילופין חיוב הנתבעים במתן תשובות מלאות לשאלון וחיובים בהוצאות ריאליות".

בבקשה ציינו כי בהתאם להחלטת בית המשפט חויבו כל הנתבעים ליתן תשובות לשאלון. לטענת המבקשים, צו בית המשפט הופר בין היתר בכך שהתשובות שניתנו הינן חלקיות ומתחמקות כך שאינן מצמצמות את גדר המחלוקת בין הצדדים.

על כן, ביקשו המבקשים מבית המשפט למחוק את כתב הגנת הנתבעים עקב אי מילוי החלטות בית המשפט, או לחלופין, לחייבם להשיב לשאלות שלא נענו תוך חיוב בהוצאות ריאליות "אשר עד היום נמנע כב' בימ"ש זה מהטילן עניין שמעודד כפי הנראה את הנתבעים להמשיך ולהתחמק ממילוי החלטות תוך ניסיון להתיש את התובעים" (ס' 4 לבקשה).

ואז טען ב"כ המבקש כי השאלות שלא נענו הן: 1, 2, 3, 4, 15, 17, 22, 27, 31, 32.

מתוך כלל השאלות עליהן חזרו המבקשים בבקשתם, השופטת כהן הורתה להשיב רק על שאלות 17 ו-22. לגבי יתר השאלות קבעה השופטת כי או שנענו או שאינן רלוונטיות. כל טענה בקשר אליהן – נדחית. באשר לשאלות שהצגתן הותרה:

שאלה 17: נא הסבר מה כולל האירוע הפיזי המתואר בס' 9 לכתב ההגנה.

התשובה שניתנה: דחיפת המאבטח על ידי אריה שוורץ ותגובה של המאבטח.

שאלה 22: איזה איום היווה אריה על המאבטח שהצריך מתן מכת אגרוף בפניו?

התשובה שניתנה: ר' תשובה לשאלה 18. אריה שוורץ סירב לפנות את השטח הסטרילי, הפריע באופן ממשי לכניסת המבלים למקום ולעבודת המארחת והמאבטחים, לא נשמע להוראות המאבטח ודחף אותו. יתר הטענות בשאלה מוכחשות.

בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע:"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות..."

משלוח השאלונים נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו.

גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בית המשפט את המשיבים להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיבים טענת חיסיון (ר' רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437 , 439-440 (1996)).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתצהיר – שוכנעתי כי הליך המענה על השאלונים מוצה.